בכל הארגונים איתם עבדתי, מעולם לא היתה מחלוקת על החשיבות הרבה של הקמת תשתית אסטרטגית. ולמרות זאת, בגלל ריבוי המשימות, העומס והזמן הדוחק, ארגונים רבים בוחרים לדלג על שלב זה. בפוסט הזה, אספר לכם על ארגון, שבעזרת עבודה אסטרטגית מדויקת הצליח להגדיל את הכנסותיו במיליוני שקלים מדי שנה!
קצת על הארגון
ארגון שעוזר לילדים הסובלים ממחלות נדירות ביקש את עזרתי בהגדלת ההכנסות שלו. לארגון יש הכנסות, אך היתה חסרה להם יציבות. בכל שנה הם לא ידעו מה יהיה מצבם הפיננסי ולכן רצו להגדיל את מקורות ההכנסה הוודאיים שלהם.
תמיד, אבל תמיד, הדרך הנכונה להשיג צמיחה או גידול בהכנסות של עמותה היא להתחיל בכמה שאלות אסטרטגיות.
מדוע?
מכיוון שגיוס משאבים ללא בניית תשתית אסטרטגית עלול להתברר כלא אפקטיבי ולגרום לבזבוז של אחד המשאבים היקרים ביותר בארגון - זמן.
לא רק בזבוז הזמן הוא הבעיה, אלא גם התוצאות, שפשוט לא יהיו טובות כפי שהיו יכולות להיות.
איך בונים תשתית אסטרטגית?
ישנן שלוש שאלות קריטיות שתצטרכו לשאול את עצמכם:
מי קהל המטרה - מי רוצה ויכול לתמוך בארגון
מהי אסטרטגיית הגיוס האפקטיבית ביותר עבור הארגון
מה מבקשים מהתורמים וכיצד עושים זאת
נפרט מעט את שלושת השאלות הללו:
1. מי רוצה ויכול לתמוך בארגון?
הגדרת קהל המטרה והאיפיון שלו הם הדבר הכי חשוב בגיוס משאבים! הרי לא כולם יתרמו לארגון שלכם. נכון ? אפשר לבקש, אבל הסיכוי נמוך. לכן, כדאי להשקיע באלו שסיכויי ההצלחה איתם גדולים.
הגדרת קהל היעד המדויק היא אבן הבסיס החשובה ביותר להצלחתו של כל קמפיין גיוס.
כדי לזהות את קהל היעד, שאלנו את עצמנו מי רוצה ויכול לתרום לארגון? מי הם האנשים שמזדהים עם ערכי הארגון? והנה התשובות שענינו:
בעלי היכרות אישית עם ילדים עם מחלות נדירות
קרובי משפחה של הילדים (לא מהמשפחה הגרעינית)
אלפי מתנדבי הארגון והמעגלים הקרובים אליהם
אנשים שחשוב להם לעזור לילדים יוצאי דופן שנופלים בין הכיסאות
מוסדות / משרדים ממשלתיים שאין להם פתרון לילדים הללו אלו הקהלים שהגדרנו כמעגל הראשון והכי קרוב לערכי העמותה.
2. בחירת אסטרטגיית הגיוס האפקטיבית ביותר עבור הארגון
סיימנו להגדיר את קהל היעד, אנחנו מבינים את המאפיינים של האנשים שהסיכוי שהם יתרמו לארגון גבוה.
כעת נשאלת השאלה: מהי אסטרטגיית הפעולה הנכונה מולם?
קראו כאן עוד על שלוש אסטרטגיות גיוס והדרך הנכונה לבחור ביניהן >>
באילו אפיקים עליו לפנות לקהל היעד?
כדי לענות על השאלה הזו, השתמשנו בטבלת הפוקוס השיווקי וניתחנו את האפיקים שאנחנו מכירים:
בעמודה הראשונה כתבנו את כל אפיקי הגיוס הנוכחיים של הארגון. בעמודות הבאות הכנסנו פרמטרים חשובים שיעזרו לנו לקבוע עד כמה הערוץ הזה אפקטיבי.
לכל ערוץ נתנו ציון בכל פרמטר וסיכמנו את הציונים.
מה גילינו?
שהאפיק שקיבל את הציון הגבוה ביותר היה משרדי ממשלה.
אבל, וזה אבל גדול מאד - אפיק זה היה הקטן ביותר מבחינת ההכנסות הנוכחיות של הארגון.
במילים אחרות: הערוץ בעל הפוטנציאל הגדול ביותר היה הערוץ שעבדו איתו הכי פחות
3. מה מבקשים וכיצד
לאחר שהבנו שכרגע, הערוץ שיש לפתח הוא משרדי ממשלה, ובעיקר משרד הרווחה, בנינו תוכנית לעבודה מולם.
התוכנית כללה קודם כל ניתוח והבנה של הצרכים של המשרד בהקשר של העמותה.
הילדים המוגדרים כחולים במחלות הייחודיות הללו אינם רבים. יש כמה אלפים בודדים בישראל, אך למשרד הרווחה אין כל פתרון עבורם.
כלום. הם לא יודעים איך לטפל בהם.
הבנו שלעמותה יש ערך מוסף משמעותי ושהיא למעשה פותרת למשרד הרווחה בעיה.
היא לא מבקשת מהמשרד טובה, אלא עוזרת לו.
במקביל, גייסנו אדם שיטפל בערוץ הזה באופן מקצועי.
המהלך שביצענו פתר למעשה את הבעיה שלשמה התכנסנו מלכתחילה - לייצר הכנסה יציבה וודאית בנוסף להכנסות שאינן ודאיות.
לולא התהליך שעשינו, העמותה לא הייתה משקיעה בערוץ בעל פוטנציאל עצום שנסתר מעיניה עד אז.
דברי איתי במספרים: מה היו התוצאות?
תוך פחות משנה, העמותה קיבלה התחייבות ממשרד הרווחה של כשלושה מילוני שקלים, בכל שנה, לחמש שנים הבאות.
העבודה יחד עם הארגון הוכיחה פעם נוספת: כשהיסודות האסטרטגיים מבוססים ומדויקים - הארגון מכוון מטרה ויודע בדיוק מה צריך לעשות כדי לגייס את הכנסותיו ולצמוח.